בזמן שאני מהרהר בקואטמוק בלנקו

ראיתי קצת קופה אמריקה אתמול, מקסיקו נגד ברזיל, כי רציתי לראות את אנדרסון – הברזילאי שנמצא בדרך ליונייטד. את אנדרסון הכניסו רק במחצית השניה, אחרי שברזיל פיגרה כבר 0-2 נגד מקסיקו, והוא עשה עלי רושם מצויין. אבל התענוג האמיתי במשחק היו דווקא המקסיקנים. אני לא יודע למה זה תמיד מפתיע אותי. המקסיקנים משחקים כדורגל מרהיב כבר שנים. בליגה שלהם, בנבחרת, בנבחרות הצעירות.

יש לי סימפטיה לכדורגל מקסיקני מכל מיני סיבות. העיקרית, אני חושב, היא שכבר יצא לי להיות תקוע בארצות הברית בזמן שהתרחש טורניר גדול. ומה שהציל את אווירת הכדורגל הקצת פלסטית של האמריקאים, גם כשהם מתאמצים ומשתדלים וכבר יודעים הרבה יותר על המשחק, הם ההיספנים ובעיקר המקסיקנים. במשחק הבכורה של ארצות הברית במונדיאל האחרון, התבוסה 3-0 לצ'כיה, צפוי 4.2 מליון בתי אב במשחק. אבל עדיין רק 1.6 מליון בתים ראו את המשחק ברשת דוברת אנגלית והיתר ברשתות הספרדיות. כמה ימים אחר כך שודר הניצחון של מקסיקו על איראן. הרשת המשדרת עברה במחצית ובסיום לשדר מבארים מקסיקנים בכל רחבי ארצות הברית. מטקסס ועד מסצ'וסטס. ופתאום הייתה הרגשה חזקה של מונדיאל.

האחרת היא קואטמוק בלנקו. כמה שהוא מזכיר לי את קנטונה. מאד שמחתי לראות אותו בסגל אתמול. הוא נופה מהנבחרת ערב המונדיאל וחשבתי שהקריירה הבינלאומית שלו הסתיימה. אבל הוא שוב בנבחרת ומסתבר שאחרי הטורניר הוא עובר לשחק בשיקגו מהליגה האמריקאית, ולהיות, כמו בקהאם, אחד הכוכבים הבינלאומיים שאמורים למלא את היציעים. בלנקו הוא זה שבמונדיאל 1998 חשף לעולם את ה"קואטומיניה". קפיצת הארנב בה הוא תופס את הכדור בין רגליו ומקפץ מעל מגן. אחד מהשחקנים שמזכירים לך שיש כדורגל כל כך נפלא גם מחוץ לאירופה. וכדי להמחיש את העניין הוא חוגג שערים בתנועת מלחמה של מלך אצטקי.

סיבה אחרת היא שמקסיקו הבקיעה את אחד השערים המדהימים ביותר שאני ראיתי במגרש. דיברו המון על 24 המסירות של ארגנטינה לפני שער מול סרביה במונדיאל האחרון. אבל אני ראיתי מהלך הרבה יותר יפה של מקסיקו במשחק באואיטה במונדיאל לפני כן. רק 17 מסירות מובילות מובילות לשער, אבל השער המסיים של בורגטי, מהגבהה של בלנקו, הוא מבריק. ועם כל הכבוד לסרבים הסטטיסטיים בהצגה המקסיקנית היו האיטלקים.

מקסיקו קצת תקועה במונדיאלים על בשלב שמינית הגמר. כבר שלושה מונדיאלים שהיא מודחת בשלב הזה. כנראה שהשייכות ליבשת הצפון אמריקאית במוקדמות לא עושה לה טוב. העלייה שלה משם היא תמיד ודאית אבל הטורניר המוקדם לא מכין אותה לטורניר האמיתי. בלנקו לא שיחק לבסוף אתמול, מקסיקו לא הייתה צריכה להקים אותו מהספסל, הרבה בזכות שער מבריק של נרי קסטיליו. השער השני, של רמון מוראלס בבעיטת עונשין, היה מצויין גם הוא.

*

תעבדו חזק על הטניס שלכם. כי מחר חידון גלעד בלום.