ומשהו ליום שישי, והתנצלותי למי שקראו את זה במקומות אחרים. זה החלק השני של כתבת רונאלדו שהופיעה ב"שם המשחק". הוא עוסק יותר במשמעות של רונאלדו לגבי האי מאדיירה.
כמה עניינים שקרו מאז כתיבת הכתבה:
יונייטד הודחה על ידי מילאן בגומלין.
המושל של מאדיירה נבחר מחדש בבחירות.
רונאלדו היה מעורב בטקס המוזר לבחירה מחדש של שבעת פלאי עולם והכריז על הפירמידה במקסיקו כאחת מהם. באמת חתיכת פירמידה.
****
סאטורנינו סוזה הוא סגן עורך הספורט ב"דיאריו דה נוטיסיאס". העיתון היומי הגדול של מאדיירה. עיתון שמתקיים כבר 130 שנים. סוזה נזכר איך נשלח לפני חמש שנים לליסבון בכדי להכין סיפור על כוכב הכדורגל שיצא ממאדיירה.
לכוכב הזה קראו דאני. הוא לא באמת היה מאדרייני. הוא נולד בוונצואלה להורים ממוצא פורטוגזי והגיע לאי כילד. הוא שיחק במאריטימו, הקבוצה הגדולה של מאדיירה ומשם עבר לספורטינג ליסבון. "הוא לא היה מאדרייני ממש, אבל די אימצנו אותו. אתה צריך להבין. המנטליות של האנשים במאדיירה היא לא לעזוב את האי. בכל השנים מעט מאד שחקנים ניסו לעבור לשחק בחוץ לארץ". סאטורנינו משתמש בבטוי "חוץ לארץ" לתיאור פורטוגל העיקרית שעל היבשת.
סאטורנינו הוא מי שמספר לי על כוכב הכדורגל האמיתי היחיד שיצא ממאדיירה. קראו לו פינגה. הוא היה שחקן אגדי בפורטו בשנות השלושים והארבעים ואפילו היה קפטן הנבחרת. אבל הוא לא ממש השפיע על הפסיכולוגיה של כדורגלני האי. "יש כאן איזשהי תחושה, בכל תחומי החיים, שאם אתה הכי גדול על האי אז למה לך לעזוב לפורטוגל?".
סאטורנינו אומר בגילוי לב שלתושבי האי יש תסביך נחיתות: "זה קשור להיסטוריה של פורטוגל. הפורטוגזים גילו את האי והתחילו ליישב אותו במאה ה-15. באופן כללי הם שלחו לכאן את האנשים שלא בדיוק היו נחוצים בפורטוגל. אולי לא כמו הפושעים שהאנגלים שלחו לאוסטרליה אבל אנשים חסרי השכלה ואמצעים כלכליים. ובאופן טבעי במשך השנים נוצרה אצל מאדריינים חרדה ממעבר בחזרה ליבשת".
וכשהגיע לספורטינג ליסבון לראיין את דאני, שמע מהאנשים שם שילד מאדרייני אחד עושה דברים נדירים ב"אלקושטה" – בית הספר לכדורגלנים של ספורטינג ליסבון. זה היה כריסטיאנו רונאלדו. דאני, אגב, הפך לכדורגלן לא רע. הוא משחק עכשיו בהצלחה בדינמו מוסקבה.
סאטורנינו אומר שבמקרה רונאלדו דווקא העזיבה של האי הביאה אותו אל הסביבה המוגנת שהייתה קריטית להפיכתו לכוכב. הכשרון העצום שרונאלדו הפגין כילד בן עשר באנדורינה הביא להתעניינות מצד שתי הקבוצות המרכזיות של מאדיירה. מאריטימו סמוכה לסנטו אנטוניו, אבל הסנדק של רונאלדו, פרנאו סוזה, היה מקורב לנאסיונאל והוא עבר דווקא לאיצטדיון ההררי יותר והרחוק מביתו. לקבוצה הקטנה יותר של האי.
"באלקושטה הם הרחיקו אותו מכל הלחצים האלו והבעיות בבית. ספורטינג היא כנראה האקדמיה הטובה באירופה. הם מצמידים לכל ילד עובד סוציאלי ודואגים שיוכל להתרכז בכדורגל. כוכב כדורגל הוא כמו יהלום צריך ללמוד ללטש אותו".
שער הספורט של העיתון מתחילת השבוע מכריז "רונאלדו פעמיים מלך באנגליה" – לציון זכייתו בתואר כדורגלן השנה והכדורגלן הצעיר של השנה באנגליה. "בחרנו להדגיש את העניין הזה", אומר סאטורנינו, "כי כל השנה הזו היו לאנשים ספקות לגבי העובדה שהוא משחק באנגליה. בגלל השנאה בה התקבל שם אחרי המונדיאל. ריאל מדריד היא באופן טבעי שם גדול יותר כאן, אבל לאנשים אין עניין מיוחד שכריסטיאנו ישחק שם. בשנים האחרונות ספרדים משתלטים על האי מבחינה כלכלית ואי אפשר להגיד שהם אהובים פה יותר מדי".
רונאלדו מופיע מדי יום כמעט על שער העיתון. הם לא תמיד קוראים לו בשמו. כשהעיתון מדווח למשל את הרכב נבחרת פורטוגל למשחק מול בלגיה הוא מציין כי נונו גומז וקווראסמה ישחקו לצידו של "המאדרייני" בהתקפת הנבחרת.
המליונר
יום שלישי בערב רחובות סאנטו אנטוניו ריקים. משחק של מנצ'סטר יונייטד בחצי גמר הצ'מפיונס ליג הוא משחק בינלאומי מכריע באי הזה. רונאלדו מבקיע שער מוזר מעט בנגיחה וחולפים כמה דקות עד שמתברר שהשער אכן הוא על שמו. בשאר המשחק הוא די שקט. אבל האוהדים בבאר הקטן בו אני צופה במשחק מרוצים מהמשחק המעולה. "מנצ'סטר תוקפת כל המשחק. זה טוב לרונאלדו", הם מסכימים.
הסיפור האחר הגדול באי בימים אלו הן הבחירות לתפקיד המושל בשישי במאי. ולא בגלל שיש ספקות אמיתיים לגבי זהותו של המנצח, שיהיה המושל המכהן, אלברטו ג'רדים. ג'רדים יזם את הבחירות הללו כהפגנת כוח כלפי השלטון המרכזי בפורטוגל. השלטון בליסבון קיצץ במשהו את התקציבים למאדיירה. המושל טוען כי זה משום שהשלטון הוא סוציאליסטי ומנסה לפגוע בו משום שהוא משתייך לימין. הוא ינצח בבחירות בכדי להוכיח למתנגדיו בליסבון כי מעמדו במאדיירה מוצק כפי שהיה בכל 29 שנות שלטונו.
כמו לא מעט מנהיגים פופוליסטים בהיסטוריה בכלל, ובארצות לטיניות בפרט, ג'רדים משתמש בכדורגל. הוא מצהיר על עצמו כאוהד שרוף של מאריטימו. הקבוצה עלתה לראשונה לליגה הראשונה בשנת 1977, וג'רדים הושפע כנראה מחגיגות הענק שנערכו אז באי. שנה אחר כך נבחר למושל האי.
שתי קבוצות הייצוג של מאדיירה מחזיקות מעמד בזכות תמיכה של שלושה מליון יורו לשנה מממשלת האי – שטוענת שהקבוצות חשובות לשמירה על ייחודיותה של מאדיירה. למרות שבשתי הקבוצות הרבה יותר כדורגלנים ברזילאים מכדורגלנים פורטוגזים, שלא לדבר על מאדריינים. התמיכה הממשלתית היא חלק הארי בתקציבי הקבוצות. למאריטימו מושכת כ-4,500 צופים למשחק, לנאסיונל יש פחות מ-1,500 רוכשי כרטיסים. הממשלה אפילו מחזיקה ב-40% מהבעלות בקבוצות.
התמיכה הממשלתית בספורט היא גדולה בכל הרמות. כל קבוצות החובבים באי, כמו אנדורינה, זוכות לתמיכה מסויימת וגם ענפי ספורט אחרים. כך למשל קבוצת כדוריד הנשים של מאדיירה זכתה עכשיו באליפות פורטוגל שמינית ברציפות. "התקציב שלהם הוא ממשלתי ושווה בערך לתקציב של כל שאר הליגה ביחד. גם אצלן יש אולי שחקנית מאדריינית אחת", מסביר סאטורנינו. בדבר אחד הוא כן משבח את שלטון ג'רדים. מאדיירה הייתה המקום הראשון בפורטוגל בו הונהגו שעורי חינוך גופני בבתי הספר היסודיים.
ג'רדים הוא שמרן. איש סטטוס קוו. מתנגדיו טוענים שנוח לו עם המצב הנוכחי. האי מתבסס על התיירות הזקנה יותר של אירופה. שמכניסה יותר כסף ומעוררת פחות בעיות התנהגות ושכרות. נוח לו גם עם תחושת החשש של אנשים במאדיירה מפני פורטוגל. הם רואים בו כמעט מגן האי.
כריסטיאנו רונאלדו היה עשוי לשנות במשהו את הסטטוס הזה. פתאום אדם ממאדיירה לא סתם מצליח בפורטוגל – אלא הופך לאחד האנשים המפורסמים בעולם. ג'רדים מיהר להתקרב לרונאלדו.
באתר האינטרנט של המפלגה מופיעה הודעת תמיכה בג'רדים:
"למרות שחייתי את רוב חיי מחוץ למאדיירה זהו המקום היחיד בו אני מרגיש בבית. מאדיירה עברה הרבה ב-22 השנים הללו, אבל תמיד תחת מנהיגותו של דוקטור אלברטו ג'ואו ג'רדים. מעולם לא הכרתי נשיא אחר בימי חיי אבל אני משוכנע כי איש לא יכול להגן עלינו טוב יותר מהאיש שתמיד מעמיד את טובת מאדיירה לפני הכל".
כריסטיאנו רונאלדו, שחקן הנבחרת הלאומית של פורטוגל.
אגב בסביבתו של ג'רדים כמה עסקנים מדברים על פרישה של מאדיירה מהכדורגל הפורטוגזי והופעה עצמאית בטורנירים בינלאומיים, בדומה לאיי פארו שהם חבל אוטונומי של דנמרק.
סאטורנינו אומר כי חבל שהשלטון עושה רק שימוש ציני ברונאלדו. "עדיף היה להשתמש במעמד שלו באנגליה בכדי לקדם את התיירות פה. את הרעיון הזה אני שומע גם מכמה נהגי מוניות ובעל מסעדה אחד שם אני צופה בחצי גמר האלופות השני בין צ'לסי לליברפול. "במקום להשתמש בו לבחירות האלו שישתמשו בו לקידום התיירות. מכמה תמונות שלו מקפיץ כדור על הרגל פה, יכולים להגיע הרבה יותר תיירים מבריטניה".
סאטורינינו אומר שרונאלדו מתחיל עכשיו לפעול כלכלית במאדיירה. למאדיירה יש עוד מספר איים קטנים, בינהם פורטו סאנטו – אי שונה מאד מהאי הראשי בכך שיש בו חופים. "רונאלדו קנה שם את רוב החוף. חושבים שהוא רוצה להקים שם מיזם תיירותי"
*
ואולי אני מחפש בכלל את המשהו הלא נכון. אולי השאלה היא לא למה מאדיירה יצרה את כריסטיאנו רונאלדו. אלא מה הוא נותן לעם שחי על האי הזה. הוא אולי למד את הכדורגל שלו באלקושטה שבליסבון, אולי סופרסטאר במנצ'סטר אבל עבור אנשי האי הזה הוא הפרצוף שלהם בעולם. ואני תוהה מה זה עושה להם.
על שאלה חזרתי עם כל מקומי שדיברתי איתו בביקור הזה:
כשאתה צופה בכריסטיאנו בטלוויזיה, יש משהו בו שאתה מרגיש שהוא מאדרייני?
האחד אמר לי שמחת חיים. אחרים חשבו שבאי הזה דווקא יש כשרונות כדורגל וצריך רק לגלות אותם. מוכר עיתונים אחד אפילו אמר שהרגליים החזקות אופיינות לילדים כאן בגלל העליות שבאי. בחורה אנגליה שעובדת כאן כבר עשר שנים אמרה לי שהבחורים פה יפים כמו רונאלדו.
סאטורנינו חושב על השאלה הזו. כעיתונאי נדמה לי שהוא מבין שזו שאלה שתהיה מרכזית בסיפור: "אנחנו אנשים שלא אוהבים מרות", הוא אומר לי, "אולי לא האנשים הכי אמביציוזים בעולם. אבל אנשים שאוהבים את החופש שלנו. בכריסטיאנו אני רואה את החופש הזה".
הבלוג של רונן דורפן 